לדלג לתוכן

בגרות – הבדלי גרסאות

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
שכתוב קל והוספת: הגדרה לתכונות הבוגר, המשמעות של הבגרות בחוק והערך בגרות
אין תקציר עריכה
שורה 36: שורה 36:
* [[גיל ההסכמה]]
* [[גיל ההסכמה]]
* [[ילדות]]
* [[ילדות]]


[[קטגוריה:פסיכולוגיה קוגניטיבית]]
[[קטגוריה:פסיכולוגיה התפתחותית]]
[[קטגוריה:מדעי החברה]]





גרסה מ־17:21, 24 בפברואר 2006

בגרות היא תקופה במהלך חייו של האדם (או כל אורגניזם אחר), החלה לאחר תקופת גיל ההתבגרות. שלב הבגרות הוא הארוך בחיי האדם, והתפתחותו בשלב זה מאיטה. יש המחלקים עוד את הבגרות לשלוש תת-קטגוריות: בגרות מוקדמת, אמצע הבגרות, ובגרות מאוחרת.

הגדרת הבגרות

הגדרת גיל הבגרות בחוק משתנה בעולם, והיא נעה בין גילאי 16-21. בתרבויות אפריקאיות מסוימות גיל הבגרות חל כבר בגיל 13, אך לרוב, גיל זה נחשב עדיין גיל ההתבגרות. ברוב המדינות והתרבויות הבגרות חלה בגיל 18. יוצאי דופן הינם:

תכונות הבוגר

ישנן תכונות המסמלות בגרות ברוב התרבויות בעולם. לא תמיד יש חפיפה בין הגיל הפיזיונומי לבין תכונות האדם הבוגר.

תכונות האדם הבוגר כוללות לרוב:

  • שליטה עצמית - ריסון ושליטה ברגשות.
  • יציבות - אישיות יציבה, כוח.
  • עצמאות - יכולת אדם לפקח על עצמו.
  • רצינות - היכולת להתמודד עם החיים באופן רציני וענייני.
  • אחריות - אמינות, נשיאה בתוצאות והיכולת לבוא בהתחייבות.
  • שיטתיות/טקט - היכולת לתכנן לעתיד ולפעול בהתאם.
  • כוח סבל - היכולת להתמודד עם קשיים.
  • ניסיון - הבנה ופתיחות.
  • אובייקטיביות - ריאליזם ופרספקטיבה.

הבגרות כערך

רבים רואים את הבגרות גם כערך חשוב בחיי כל אדם. אדם יכול להפגין "בגרות" גם אם הוא עצמו איננו בגיל אשר נחשב למתאים ע"י החברה. הפגנת בגרות מתבצעת לרוב ע"י הפגנת אחת או יותר מהתכונות של האדם הבוגר, במיוחד לאור התנהגות הפוכה של אדם אחר באותו ההקשר.

הבגרות בחוק

מבחינה חוקית, אדם בוגר הוא אדם שיכול לבוא תחת חוזה. גיל הבגרות מקושר גם, לדוגמא, לאיבוד זכויות וחובות ההורות כלפי האדם הבוגר, קבלת עצמאות פיננסית, היכולת להינשא, להצביע, לעבוד, להתגייס, להחזיק ו/או להשתמש בנשק, לנהוג, לנסוע לחו"ל, לעשן, לקיים יחסי מין, להמר, לעסוק בזנות כצד הלקוח או כצד המוכר(אם חוקי בכלל), להשתתף במדיה פורנוגרפית וכן הלאה. מקומות מסוימים מגבילים כניסה לאלו שאינם בוגרים עקב חשש לבטחונם ו/או לנזק שהם עלולים לגרום (לדוגמא, מוזיאונים החוששים משבירת חפצים בתצוגות). האכיפה על זכויות, חובות והגבלות אלה נעשית ע"י הרשויות או המוסדות האחראים על הנושא במידה המשתנה לפי החשיבות אשר מיוחסת לכל נושא.

ראו גם