אל סלוודור

שגיאות פרמטריות בתבנית:מדינה
פרמטרים ריקים [ הערות ] לא מופיעים בהגדרת התבנית
פרמטרים [ אוכלוסייה לשנה, סה"כ שטח, סה"כ תלג, דירוג תלג בעולם, דירוג שטח בעולם, תמונת מפה, מנהיגים, ראש המדינה, תמונת סמל, תמונת דגל, דירוג אוכלוסייה בעולם, סה"כ אוכלוסייה, תלג לשנה, צפיפות אוכלוסייה, שמות מנהיגים, ארועי הקמה, תלג לנפש ] לא מופיעים בהגדרת התבנית
פרמטרים ריקים [ 1 ] לא מופיעים בהגדרת התבנית

רפובליקת אל סלוודור
República de El Salvador

מוטו לאומי	אלוהים, איחוד, חופש
המנון לאומי	ההמנון הלאומי של אל סלוודור
ממשל
משטר	דמוקרטיה
ראש מדינה	נשיא אל סלוודור
ראש הרשות המבצעת	נשיא אל סלוודור
נשיא אל סלוודור	נאיב בוקלה
שפה רשמית	ספרדית
עיר בירה	סן סלוודור 13°40′ צפון 89°10′ מערב (והעיר הגדולה ביותר)
רשות מחוקקת	האספה המחוקקת של אל סלוודור
גאוגרפיה
יבשת	אמריקה, אמריקה התיכונה
שטח יבשתי[1]	21,041 קמ"ר (154 בעולם)
אחוז שטח המים	1.5%
אזור זמן	UTC UTC - 6
היסטוריה
הקמה
הקמה	מספרד 15 בספטמבר 1821 איחוד אמריקה התיכונה 1842
ישות קודמת	State of El Salvador
דמוגרפיה
אוכלוסייה[2] (הערכה 1 ביולי 2024)	6,396,289 נפש (112 בעולם)
צפיפות	303.99 נפש לקמ"ר (45 בעולם)
אוכלוסייה לפי גילאים 0 10 20 30 40 50 60 70 80 גילאי 0 - 14 25.83% גילאי 15 - 24 18.82% גילאי 25 - 54 40.51% גילאי 55 - 64 7.23% גילאי 65 ומעלה 7.60%
כלכלה
תמ"ג[3] (2022)	32,489 מיליון $ (101 בעולם)
תמ"ג לנפש	5,079$ (128 בעולם)
מדד הפיתוח האנושי[4] (2022)	0.674 (127 בעולם)
מדד ג'יני	38.3 (נכון ל־2019)
מטבע	דולר אמריקאי (USD)
בנק מרכזי	הבנק המרכזי של אל סלוודור
שונות
סיומת אינטרנט	sv
קידומת בין־לאומית	503
elsalvador.travel/en/

רפובליקת אל סלוודור (בספרדית: República de El Salvador) היא מדינה במרכז אמריקה אשר מונה כ-7 מיליון איש. היא גובלת עם הונדורס בצפון ובמזרח, עם גואטמלה בצפון-מערב ועם האוקיינוס השקט בדרום. צפיפות האוכלוסייה באל סלוודור היא הגבוהה ביותר ביותר במרכז אמריקה והיא גם המדינה המתועשת ביותר בה. שמה של אל סלוודור נלקח מן המילה הספרדית שמשמעותה "המושיע" (ישו). לפני הגעת הספרדים לאזור הוא נקרא "קוסקטלן" (Cuscatlán).

היסטוריה

התרבויות בקוסקטלן, אשר על אדמתן הוקמה מדינת אל סלוודור, קיימות החל מ1,500 לפני הספירה, ע"פ עדויות מהעתיקות בטאצומל וצ'אלצ'ואפה. האדמירל הספרדי אנדרס נינו הוביל משלחת למרכז אמריקה ונחת על האי מינגוארה ובכך הפך לאריופאי הראשון על אדמת אל סלוודור.

ביוני 1524, הקפטן הספרדי פדרו דה אלווראדו החל לתקוף את השבטים הילידים בקוסקטלן. לאחר 17 ימים של קרבות הובס דה אלווראדו לאחר שהספרדים (אך גם הילידים) ספגו אבידות רבות. היה זה בן דודו, דייגו דה אלווראדו אשר הקים את הוילה של סן סלוודור באפריל 1525. המלך קרלוס הראשון בספרד הכריז על סן סלוודור כעיר בשנת 1546. במשך השנים הבאות, אל סלוודור התפתחה תחת השלטון הספרדי, אך בעקבות גאות של מודעות לאומית ברחבי מרכז אמריקה החלו התושבים לתכנן מרד. בשחר ה5 בנובמבר 1811 סימל צלצול הפעמונים בכנסייתו של הכומר חוזה מאת'יאס דלגאדו את האות לתחילת ההתקוממות. לאחר קרבות פנימיים רבים, חוק העצמאות למרכז אמריקה (Acta de Independencia) נחתם בגואטמלה ב15 בספטמבר 1821.

ב1823, הקימו מדינות מרכז אמריקה (וביניהן אל סלוודור) את הפדרציה המרכז אמריקאית בראשות מנואל ג'וזה ארקה. לאחר פירוק הארגון ב1838 הפכה אל סלוודור לרפובליקה עצמאית. שנותיה הראשונות של המדינה מאופיינות במאבקים ומהפכות תכופים.

בין 1872 ל-1898 אל סלוודור הייתה בין המדינות שחתרו להקמה מחדש של פדרציה מרכז אמריקאית. ב1895, חתמו אל סלוודור, הונדורס וניקרגואה על חוזה אשר איגד אותן תחת "הרפובליקה הגדולה של מרכז אמריקה". גם מדינות גוואטמלה וקוסטה ריקה חשבו להצטרף לאיחוד (אשר שינה את שמו ל"ארצות-הברית של מרכז אמריקה" ב-1898) אך ויתרו על הרעיון. האיחוד קרס בשנת 1898 בעקבות התקוממות אלימה של תושבי אל-סלוודור.

הרווחים הגדולים שהניב ייצוא הקפה למדינה הובילו להשתלטות אוליגרכים ממאות משפחות על האדמות. כך קרה שבמהלך המאה ה19 נוצר רצף של נשיאים מהמעמד האוליגרכי שסייעו לייצוא הקפה ע"י בניית תשתיות, העבירו חוקים נגד נוודות כדי לחזק את כוח העבודה הכפרי ודיכאו מרידות ביד קשה.

תעשיית הקפה גדלה ללא רחם באל סלוודור. כתוצאה, עשירי העם סיפקו את רוב הכנסות הממשלה במיסי ייבוא על התוצרת אותה ייבאו בעזרת הכסף הזר שהרוויחו ממכירת הקפה. תמיכה זו, בשילוב עם השחיתות בממשל, הבטיחו למגדלי הקפה השפעה מכרעת על הממשלה והצבא, אותה ניצלו להקמת הגארדיה נאציונאל ב1912. תפקיד הגארדיה היה שונה מזה של הפוליסיה נאציונאל בכך שכוחותיו אומנו במיוחד כדי להגן על ייצור הקפה ולדכא מרידות באיזורים הכפריים.

מהפכה ללא קרב בהנהגת הגנרל תומאס ריגאלאדו הובילה את אל סלוודור למאה ה20. ריגאלאדו העביר את השלטון ללא מאבק מזוין בשנת 1903 לפדרו חוזה אסקאלון, אותו בחר במיוחד. המהפכה הביאה תקופה של יציבות שהמשיכה עד למהומות השפל הגדול בשנים 1931 ו1932.

בשנת 1930 הגנרל מקסימיליאנו הרננדז מרטינז, שר ההגנה, תפס את השלטון. לאחר מכן, מתוקף תפקידו החדש כנשיא, דיכא מרטינז מרד חלקאים ואינדיאנים בחלק המערבי של המדינה. המרד עודד ע"י המפלגה הקומוניסטית שהוקמה באותו הזמן ומנהיגה אגוסטין פאראבונדו מארטי. העימות הצבאי הוביל לטבח "תגמול" של יותר מ20,000 הרוגים, אשר נודע בשם "לה מאטאנזה". אירוע זה סימן את תחילת סדרה של משטרי צבאיים דיקטטורים שישלטו באל סלוודור עד 1979, עת הגנרל אומברטו רומירו יודח במהפכה נוספת.

תחת השלטון האוטוריטאני בשנות החמישים נעשתה התקדמות כלכלית אדירה. במהלך שנות השישים השתלטה חונטה צבאית על המדינה. היחסים עם הונדורס הדרדרו ואף אירעה תקרית גבול ומלחמה בת ארבע ימים עקב, כביכול, משחק כדורגל במוקדמות המונדיאל 1970. רק בשנת 1992 נחתם הסכם בין שתי המדינות בנוגע לגבול המשותף.

בעקבות מאבקים בין המפלגה המרקסיסטית, הצבא האל סלוודורי ו"חוליות המוות" הימניות הקיצוניות פרצה מלחמת אזרחים שתימשך 12 שנים, החל ב1980 וכלה ב1992. מלחמה זו גבתה מחיר של כ75,000 מתים. דו"ח של "וועדת האמת" של האו"ם קבע כי 96% מפשעי מלחמה שבוצעו במהלך המלחמה בוצעו ע"י הצבא הסלוודורי או פלוגות המוות הפרלמנטריות, אך יש לציין שדו"ח זה בוקר לרוב כ"לא אובייקטיבי" וחסר ביסוס עובדתי.

במהלך המלחמה ארצות הברית מימנה את צבאות הממשלה ויועצים אמריקאים עזרו לאמן את החיילים בצבא הסלוודורי. מנגד, כוחות הגרילה המרקסיסטיים מומנו ע"י קובה וניקרגואה הקומוניסטיות וכן נתמכו ע"י מדינות מזרח-אירופאיות ואף ברית המועצות עצמה. לאחר נפילת הקומוניזם באירופה, נוצרו התנאים המתאימים למשא ומתן על הסכם שלום. הפסקת אש הוכרזה ונחתמה ב16 בינואר 1992. לפי ההסכם, פשעי המלחמה ייחקרו ומבצעיהם ייענשו והצבא והממשל יעברו רפורמות משמעותיות. פעילות "חוליות המוות" בוטלה לגמרי.

פוליטיקה

אל סלוודור היא דמוקרטיה רפובליקנית הנשלטת ע"י נשיא ופרלמנט בן 84 חברים. הנשיא נבחר ע"י הצבעה ישירה ומשרת כהונה בת 5 שנים. במידה ואף מועמד לא זוכה ליותר מ50% מהקולות נערך סיבוב שני לבחירות. חברי הפרלמנט (הנקראים "נציגים" diputados) נבחרים גם כן בהצבעה בייצוג לפי איזורים וכהונתם נמשכת שלוש שנים.

הנשיא הנוכחי של אל סלוודור הוא אליאס אנטוניו סאקה גונזלס (Elías Antonio Saca González). הוא נבחר לנשיאות ב-21 במרץ 2004 ונכנס לתפקידו ב-1 ביוני 2004. תקופת נשיאותו צפויה להסתיים ב-1 ביוני 2009.

כלכלה

כלכלתה הענייה של אל סלוודור סובלת ממערכת גביית מס חלשה, סגירת מפעלים, תוצאות ההוריקן מיטץ', ומחירי הקפה הנמוכים בעולם. מצד שני, בשנים האחרונות ירדה רמת האנפלציה לרמה חד-ספרתית, וסך כל היצוא גדל משמעותית. הגרעון המסחרי הושפע מהתשלומים של מספר גדול של תושבים שגרים מחוץ לגבולות המדינה ומעזרה חיצונית.

הירידה בסחר בקפה הקשתה על אל סלוודור אך המדינה הצליחה להתגבר על הקושי. ייצוא הקפה ירד ל7% בלבד בשנת 2004 ושטחים ותשתיות הוכשרו למען כלכלה מגוונת יותר. תעשיות אחרות צמחו וסיפקו עשרות אלפי מקומות עבודה במקום תעשיית הקפה שהדרדרה.

בשנת 2001 הותר השימוש בדולר אמריקאי כמטבע, יחד עם המטבע המקורי הקולון. בשנת 2004 הקולון יצא מהסבב וכעת המטבע היחיד בשימוש באל סלוודור הוא הדולר האמריקאי. תושבים רבים אינם מרוצים משינוי זה כיוון שלטענתם משכורתם נשארה זהה אך מחיר המוצרים בדולרים האמיר. מומחים שונים לכלכלה טוענים שאינפלציה היתה גורמת לעליית מחירים שכזו בכל מקרה ושהחזרת הקולון לסבב תגרום לתוצאות הרסניות עוד יותר. אף על פי כן, מספר בנקים טוענים כי הם עדיין משתמשים בקולון בחלק מעסקאותיהם, זאת כדי למנוע מהשינוי להיות לא-חוקתי.

אל סלוודור חתמה על הסכם הסחר החופשי במרכז אמריקה יחד עם חמש מדינות אחרות ממרכז אמריקה והרפובליקה הדמוניקנית עם ארצות הברית ב2004. בנוסף אל סלוודור חתמה על הסכמי סחר חופשי עם מקסיקו, צ'ילה, הרפובליקה הדומיניקנית ופנמה.

חלוקה אדמניסטרטיבית

המדינה מחולקת ל-14 מחוזות.

גאוגרפיה

הערים הראשיות באל סלוודור הן:

• סן סלוודור (עיר הבירה)
• סנטה אנה
• סן מיגואל
• סונסונטה

דמוגרפיה

תבנית:קצרמר מדינות