לדלג לתוכן

לאון (סרט)

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
לאון
Léon
כרזת הסרט לאון
כרזת הסרט לאון
בימוי לוק בסון
הופק בידי פאטריס לדוס
תסריט לוק בסון
עריכה סילבי לנדרה
שחקנים ראשיים ז'אן רנו
גארי אולדמן
נטלי פורטמן
מוזיקה אריק סרה
סטינג
צילום טיירי ארבוגאס
מדינה צרפתצרפת צרפת
חברת הפקה גומון עריכת הנתון בוויקינתונים
חברה מפיצה סרטי קולומביה
שיטת הפצה וידאו על פי דרישה עריכת הנתון בוויקינתונים
הקרנת בכורה 14 בספטמבר 1994
משך הקרנה

110 דקות

גרסת הבמאי 133 דקות
שפת הסרט אנגלית
סוגה מותחן פשע, סרט בלשי, סרט פעולה, סרט דרמה, סרט חבר'ה, סרט מאפיה, סרט פשע עריכת הנתון בוויקינתונים
תקציב 16,000,000 דולר
הכנסות $45,284,974
הכנסות באתר מוג'ו professional
דף הסרט ב־IMDb
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

לאוןצרפתית: Léon, נודע גם בשם "המנקה", "המקצוען", או "לאון המקצוען") הוא סרט קולנוע צרפתי דובר-אנגלית, משנת 1994, שנכתב ובוים על ידי לוק בסון. בסרט מככבים ז'אן רנו, גארי אולדמן, ונטלי פורטמן בתפקידה הראשי הראשון.

עלילת הסרט

[עריכת קוד מקור | עריכה]

לאון (ז'אן רנו) הוא מתנקש קר רוח המתגורר באזור איטליה הקטנה במנהטן, ניו יורק. לאון חי חיים סגפניים ואפרוריים, מתגורר במוטלים זולים ומתרחק מחברת בני אדם. את עיקר זמנו הוא מקדיש לאימונים ולהתנקשויות בשירותו של מאפיונר איטלקי בשם טוני (דני איילו). בזמנו הפנוי הוא מבלה בקולנוע לבדו בצפייה בסרטים מוזיקליים ישנים של ג'ין קלי. באחד הימים הוא פוגש את מתילדה (נטלי פורטמן), ילדה בת 12 המתגוררת עם משפחתה המתעללת בדירה סמוכה. לאחר שסוכנים מושחתים של הרשות למלחמה בסמים (DEA) בראשות נורמן סטאנספילד (גארי אולדמן) הורגים את בני משפחתה של מתילדה, אוסף אותה לאון לביתו.

כאשר מתילדה מגלה שלאון הוא רוצח שכיר היא מבקשת ממנו לקחת אותה תחת חסותו ולאמן אותה על מנת שתוכל לנקום את מות אחיה הקטן. בתמורה היא מציעה לנהל את משק הבית וללמד את לאון קרוא וכתוב. לאון מקבל את ההצעה והשניים מתחילים לעבוד יחדיו ומפתחים בהדרגה מערכת יחסים המושתתת על אהבה.

לאחר שמתילדה רוכשת ניסיון וביטחון היא עוקבת אחרי סטאנספילד למשרדו כדי לנסות לחסלו. סטאנספילד לוכד אותה, אולם לאון שעמד על כוונותיה, חודר לבניין הרשות למלחמה בסמים, מחסל כמה מאנשיו של סטאנספילד, ומחלצה בשלום.

סטאנספילד הזועם מגיע אל טוני ומחלץ ממנו תוך עינוי את מקום הימצאו של לאון. באחד הימים, כאשר מתילדה שבה מקניות, יחידה של משטרת ניו יורק שנשלחה על ידי סטאנספילד לוכדת אותה ומנסה לפרוץ לדירתו של לאון. לאון מפתיע את הצוות, תופס את אחד מאנשיו ומחזיקו כבן ערובה לצורך שחרורה של מתילדה. לאחר שהם נכנסים לדירה, לאון מסיר את הכיסוי מפתח אוורור המטבח ומבקש ממתילדה להימלט דרכו למקום מבטחים. מתילדה מסרבת לעזוב בלעדיו. לאון מרגיע אותה ואומר שהכול יהיה בסדר ושהיא העניקה משמעות לחייו. באותו הרגע משוגרת רקטה אל תוך הדירה.

בהמולה שנוצרת בעקבות הפיצוץ לאון מתגנב החוצה כשהוא מחופש לאיש יחידת המשטרה. בדרכו החוצה סטאנספילד מבחין בו, עוקב אחריו בלאט ויורה בגבו. סטאנספילד מתקרב אל לאון הגוסס בתוך שלולית של דמו שלו ומציג את עצמו. לאון נותן לסטאנספילד "מתנה ממתילדה" - נצרות של רימוני יד. סטאנספילד פותח את מעילו של לאון ומגלה שם חומרי נפץ רבים; הפיצוץ העז הורג את שניהם ומרעיד את הבניין. בתום הסרט מתילדה שבה לבית הספר ונוטעת את הצמח בו טיפל לאון לאורך הסרט (וכונה על ידו "חברי הטוב ביותר") בחצר בית הספר על מנת שיכה שורשים.

דמותו של לאון

[עריכת קוד מקור | עריכה]

דמותו של לאון היא פיתוח של ויקטור "המנקה",דמות משנה מסרטו הקודם של בסון, "ניקיטה".

ב"ניקיטה" מופיע ויקטור "המנקה" לקראת סוף הסרט ותפקידו הוא "לנקות" זירת הרג ולהעלים את הגופות.

גם את דמותו של ויקטור ב"ניקיטה" שיחק ז'אן רנו, ומראהו ואופן דיבורו דומים לאלה של "לאון" - אך בניגוד ל"לאון" האנושי, שמתגלה בו צד רך, "ויקטור" ב"ניקיטה" הוא איש קר-מזג ואכזר ההורג כל הנקרה בדרכו ומפריע לו להשלים את משימתו.

קישורים חיצוניים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא לאון בוויקישיתוף