לדלג לתוכן

ללכת עד הסוף (סרט)

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
ללכת עד הסוף
The Full Monty
כרזת הסרט
כרזת הסרט
בימוי פיטר קאטאנו
הופק בידי אוברטו פאסוליני
תסריט סימון בופוי
עריכה דיוויד פרימן, ניק מור עריכת הנתון בוויקינתונים
שחקנים ראשיים רוברט קרלייל
פול בארבר
הוגו ספיר
לזלי שארפ
סטיב הויסון
טום וילקינסון
ויליאם סנייפ
אמילי ווף
מארק אדי
ברוס ג'ונס עריכת הנתון בוויקינתונים
מוזיקה אן דאדלי עריכת הנתון בוויקינתונים
צילום ג'ון דה בורמן עריכת הנתון בוויקינתונים
מדינה הממלכה המאוחדת, ארצות הברית עריכת הנתון בוויקינתונים
חברת הפקה Film4 Productions, סרצ'לייט פיקצ'רס, Redwave Films עריכת הנתון בוויקינתונים
חברה מפיצה Fox Searchlight Pictures
שיטת הפצה הורדה דיגיטלית, וידאו על פי דרישה עריכת הנתון בוויקינתונים
הקרנת בכורה 13 באוגוסט 1997 (ארצות הברית)
29 באוגוסט 1997 (בריטניה)
משך הקרנה 91 דקות
שפת הסרט אנגלית
סוגה דרמה קומית, סרט קומדיה, סרט להט"בי עריכת הנתון בוויקינתונים
תקציב 3.5 מיליון $
הכנסות 257,850,122 $[1]
הכנסות באתר מוג'ו fullmonty
פרסים
  • פרס אוסקר לפסקול המקורי הטוב ביותר לקומדיה או מחזמר (אן דאדלי)
  • פרס האקדמיה האירופית לקולנוע בחירת הקהל לסרט האירופי הטוב ביותר (פיטר קאטאנו)
  • פרס האקדמיה האירופית לקולנוע לסרט הטוב ביותר (פיטר קאטאנו, אוברטו פאזוליני)
  • מועצת ביקורת הקולנוע האמריקנית: עשרת הסרטים הטובים ביותר עריכת הנתון בוויקינתונים
סרט הבא The Full Monty עריכת הנתון בוויקינתונים
דף הסרט ב־IMDb
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

ללכת עד הסוףאנגלית: The Full Monty) הוא סרט קומי בריטי שהוקרן לראשונה ב-1997. עלילת הסרט עוסקת בשישה גברים מובטלים, מתוכם ארבעה שעבדו בתעשיית הפלדה, המחליטים להפיק מופע חשפנות גברי על מנת להתפרנס, ועל מנת שגאז (הדמות הראשית) יוכל לראות את בנו. למרות העלילה הקומית הסרט עוסק בנושאים יותר מורכבים כגון אבטלה, זכויות אב, דיכוי, אין-אונות והתאבדות. בגלל תכניו נאסר הסרט לצפייה לילדים מתחת לגיל 15.

עלילת הסרט מתרחשת בעיר האנגלית שפילד, שבעבר הייתה עיר משגשגת ששיגשוגה נבנה על תעשיית הפלדה, אך עם דעיכתה נסגרו מפעלי הפלדה והעיר הפכה מוכת אבטלה.

שני עובדים לשעבר במפעל שנסגר, גארי "גאז" סקופילד (רוברט קרלייל) ודייב הורספול (מארק אדי) מתפרנסים בקושי מגנבת שאריות מתכת מהמפעל הנטוש שהיה מקום עבודתם. גאז הוא גרוש ונתון ללחץ מגרושתו, מנדי, והחבר שלה בארי, כיוון שהוא לא עומד בתשלומי המזונות על בנו, ניית'ן (ויליאם סנייפ), מאז שפוטר. ניית'ן אוהב את אביו, אבל לאחר שהוא מתלווה אל אביו ואל דייב בניסיון גנבת מתכת שנכשל הוא מתלונן על כך שהם אינם עושים "דברים נורמלים" ביחד.

גאז רואה יום אחד תור של נשים מחוץ למועדון בעיר כדי לראות מופע של חשפני "צ'יפנדיילס". עולה בו רעיון להקים להקת חשפנות משל עצמו, עם גברים מקומיים, כדי להשיג כסף ולעמוד בתשלומי המזונות לפני שיאבד את חלקו במשמורת המשותפת על בנו. הוא משתף את דייב ברעיון.

ברחוב נתקלים השניים בלומפר (סטיב הייסון), שעבד כקצין ביטחון במפעל בו עבדו גם גאז ודייב. לומפר יושב במכוניתו ומנסה להתאבד באמצעות שאיפת גזי הפליטה שלה. דייב מציל אותו, והם מגייסים אותו ללהקתם. אחריו מגויס ג'רלד קופר (טום וילקינסון) שהיה מנהל העבודה במפעל; למרות שפוטר כבר שישה חודשים קודם לכן, ג'רלד מסתיר את פיטוריו מאשתו, כך שהיא ממשיכה להוציא כסף בהתאם לרמת חייהם הקודמת. ג'רלד ואשתו רוקדים בחוג ריקוד באופן קבוע, כך שגאז ודייב רוצים מאוד לגייס אותו ללהקה ולהנות מהדרכתו; ג'רלד, שרואה ברעיון פחיתות כבוד ומפקפק ביכולות הריקוד ובמראה של עובדיו לשעבר, מזלזל ונרתע בתחילה, אך לבסוף מתרצה ומצטרף.

הארבעה עורכים מבחני במה פתוחים כדי למצוא חברים נוספים, ומגייסים את בארינגטון "הורס" מיצ'ל (פול ברבר), אדם מבוגר אך מתגלה כרקדן טוב (במיוחד בריקודי שנות ה-60), ואת גאי (הוגו ספיר), שיפוצניק צעיר שאינו יודע לרקוד או לבצע בתחום אמנותי כלשהו, אך מגויס בכל זאת כיוון שהוא "מצויד היטב".

השישה מתאמנים על המופע שלהם ולמעשה רובם מתחילים ללמוד ריקוד מאפס. בתוך כך הם מנסים למצוא מקום להעלות בו את המופע שלהם, אך גאז מגלה שעליהם להפקיד 100 לירות שטרלינג כדי לשריין את המקום, ואין להם את הכסף. ניית'ן בא לעזרתם ונותן להם כסף מקופת החסכון שלו.

כשהם תולים מודעות בעיר על המופע שלהם, נתקלים השישה בשתי נשים מקומיות שנכחו במופע הצ'יפנדיילס. השתיים לועגות להם, אך גאז עומד על כך שהם יותר טובים מהצ'יפנדיילס, כיוון שהם "הולכים עד הסוף" - לתדהמתם של חבריו ללהקה.

זמן קצר אחר כך פורש דייב, שבהיותו שמן הוא חסר ביטחון בגופו - דבר הגורם לו גם בעיית אין אונות עם אשתו, ג'ין - ומוצא עבודה כאיש ביטחון ברשת מרכולים גדולה. האחרים ממשיכים בחזרות על המופע, אך בעת חזרה ראשונה מול "קהל" - שלוש קרובות משפחתו של הורס - נתפסים החמישה בשעת מעשה על ידי שוטר שעבר במקום במקרה. לומפר וגאי מצליחים להימלט, ומגלים שהם נמשכים זה לזה. גאז, ג'רלד והורס נעצרים בידי המשטרה - דבר העולה לגאז באיבוד המשמורת על ניית'ן. ג'רלד נזרק על ידי אשתו כאשר תכולת ביתם מעוקלת בשל החובות שצבר ג'רלד כדי להסתיר ממנה את פיטוריו, והיא מגלה ששיקר לה שישה חודשים.

כשהחבורה מחליטה לנטוש את רעיון מופע החשפנות, מגלה גאז שלמופע שלהם נמכרו כל הכרטיסים. הוא משכנע את שאר החברים להופיע הופעה אחת ויחידה, ולאחר מכן ילכו איש איש לדרכו ולמסלול חייו. ג'רלד, שמצא בינתיים עבודה חדשה, נרתע בתחילה, אך מסכים להופיע הופעה אחת. דייב, עדיין חסר ביטחון בגופו וביחסה של ג'ין אליו, מסרב - אך ערב לפני ההופעה מוצאת ג'ין את בגדי ההופעה ומשוכנעת שדייב מנהל רומן. כשהיא מתעמתת איתו הוא מספר לה על ההופעה ועל כך שסירב להופיע כי "איש לא ירצה לראות את הדבר הזה רוקד". ג'ין משכנעת אותו שהיא דווקא רוצה, ודייב צובר ביטחון מחודש בגופו ומתגבר גם על בעיית האין-אונות ממנה סבל.

בערב המופע מחכים השישה, כולל דייב שהצטרף ברגע האחרון, מאחורי הקלעים, כשהמועדון מלא בקהל שמצפה לראותם. בקהל יושבים גם השוטרים שהשתתפו במעצרם וצפו בהם רוקדים בסרטים ממצלמות הביטחון במקום המעצר, כיוון שבניגוד לדעת החבורה ולמודעות הפרסום, שציינו שמדובר במופע לנשים בלבד, בעל המקום איפשר גם לגברים להיכנס. גאז הנבוך מסרב לעלות לבמה, וחמשת האחרים עולים ומתחילים בלעדיו. לאחר שיחת שכנוע מניית'ן, משתכנע גאז ועולה גם הוא לבמה, והשישה מבצעים מופע חשפנות לצלילי השיר "You Can Leave Your Hat On". בקהל המשולהב יושבות גם ג'ין, אשתו של דייב, ומנדי, גרושתו של גאז, הרואות את הגברים באור חדש.

הסרט מסתיים כאשר השישה עומדים בהבטחתם "ללכת עד הסוף", משליכים את פריט הלבוש האחרון, ונותרים מול הקהל המריע עירומים כביום היוולדם.

קבלה ביקורתית, קבלה מסחרית ופרסים

[עריכת קוד מקור | עריכה]

הסרט זכה בשבחי הביקורת, כולל ציון 96% באתר "Rotten Tomatoes". הוא היה מועמד לארבעה פרסי אוסקר: פרס אוסקר לסרט הטוב ביותר (בו התחרה, עם תקציבו הזעום, מול סרטים שנעשו בתקציבים גדולים פי כמה עשרות), פרס אוסקר לבמאי הטוב ביותר, פרס אוסקר לתסריט המקורי הטוב ביותר ופרס אוסקר לפסקול המקורי הטוב ביותר - מחזמר או קומדיה, הפרס היחיד בו זכה לבסוף.

ב-1997 זכה הסרט בפרס הסרט הטוב ביותר מטעם אקדמיית הסרטים האירופית ובפרס באפט"א לסרט הטוב ביותר. רוברט קרלייל זכה בפרס באפט"א לשחקן הטוב ביותר בתפקיד ראשי וטום וילקינסון זכה בפרס באפט"א לשחקן הטוב ביותר בתפקיד משנה כשהוא גובר בין השאר על מארק אדי, שהיה אף הוא מועמד לפרס. תפקידיהם של וילקינסון ואדי נחשבים לפריצת הדרך האמנותית של שניהם.

ב-2023 החלו שידוריה של עונתה הראשונה של סדרת הטלוויזיה "ללכת עד הסוף" שחוזרת אל גיבורי הסרט בעיר שפילד, 26 שנה לאחר אירועי הסרט. ששת הדמויות הראשיות בסרט מופיעות גם בסדרה ומגולמות על ידי השחקנים המקוריים, יחד עם מספר דמויות משנה מהסרט - גם הן בגילום השחקנים המקוריים - ומספר דמויות חדשות שנוצרו במיוחד עבור הסדרה.

מספר חודשים לאחר השלמת הסדרה הלך לעולמו אחד מכוכבי הסרט המקורי, טום וילקינסון, שתפקידו בסדרה - קטן ומשני לעומת תפקידו הדומיננטי בסרט - היה תפקידו האחרון.

עיבודים תיאטרוניים

[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשנת 2000 עלה לראשונה בברודוויי עיבוד תיאטרוני של הסרט למחזמר (שנכתב בידי טרנס מקנאלי). בעקבות ההצלחה של המחזמר, הוא הועלה גם בישראל, עם תומר שרון בתפקיד הראשי.

עיבוד תיאטרוני נוסף של הסרט, הפעם למחזה, הועלה בשנת 2013 בשפילד.

שחקנים ודמויות

[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא ללכת עד הסוף בוויקישיתוף

הערות שוליים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
  1. ^ "ללכת עד הסוף", במסד הנתונים Box Office Mojo (באנגלית)