לדלג לתוכן

STS-125

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
STS-125
משמאל לימין: מייגן מקארתור, מייקל גוד, גרגורי ג'ונסון, סקוט אלטמן, ג'ון גרנספלד, מייקל מסימינו, אנדרו פוסטל
משמאל לימין: מייגן מקארתור, מייקל גוד, גרגורי ג'ונסון, סקוט אלטמן, ג'ון גרנספלד, מייקל מסימינו, אנדרו פוסטל
נתוני משימה
מטרה מרכזית משימה החמישית והאחרונה לתחזוק טלסקופ החלל האבל
מעבורת אטלנטיס
כן שיגור 39-A
שיגור 11 במאי 2009
נחיתה 24 במאי 2009
משך המשימה 13 יום
נתוני חללית
מסת החללית 13,104 ק"ג עריכת הנתון בוויקינתונים
נתוני מסלול
מספר הקפות 251 עריכת הנתון בוויקינתונים
אפהליון 578 ק"מ (כדור הארץ) עריכת הנתון בוויקינתונים
פריהליון 486 ק"מ (כדור הארץ) עריכת הנתון בוויקינתונים
זמן הקפה 97 דק' עריכת הנתון בוויקינתונים
גובה מסלול 570 ק"מ
נטיית מסלול 28.5 מעלות
צוות
אנשי צוות סקוט אלטמן, ג'ון גרנספלד, מייקל מסימינו, מייגן מקארתור, גרגורי ג'ונסון, מייקל גוד, אנדרו פויסטל עריכת הנתון בוויקינתונים
משימות קשורות
משימה קודמת
STS-119
משימה הבאה
STS-127
מזהים
מספר קטלוג לוויינים 34933 עריכת הנתון בוויקינתונים
מאגר המידע הלאומי 2009-025A עריכת הנתון בוויקינתונים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

STS-125, היא המשימה ה־126 בתוכנית מעבורות החלל של נאס"א, שהתבצעה על ידי מעבורת החלל אטלנטיס. משימה זו היא החמישית והאחרונה לתחזוק טלסקופ החלל האבל[1].

הצוות הוכרז ב-31 באוקטובר 2006

מעבורת החלל אטלנטיס שוגרה ב-11 במאי 2009 לשדרוג טלסקופ החלל האבל. משימת STS-125 הייתה אמורה להתבצע על ידי מעבורת החלל אנדוור לא לפני ה-28 באוגוסט 2008 אך נדחתה לפחות עד מאי 2009 בשל תקלה במעבורת. לאחר אסון הקולומביה הוחלט שהדיסקברי תבצע משימה זו ולאחר מכן שונתה ההחלטה וכך נבחרה האטלנטיס לבצע את המשימה. משימת התיקון של טלסקופ החלל האבל מסווגת בנאס"א כמשימה מסוכנת ביותר ולכן הדריכות של משימת STS-400 היא הגבוהה ביותר. בעת תקלה במשימה אל תחנת החלל הבינלאומית, יכול צוות המעבורת למצוא מקלט בתחנה למשך עד חודשיים, עד שתגיע מעבורת חלופית. במשימה זו לא ניתן להגיע אל תחנת החלל, ולכן לקחה המעבורת איתה אספקת מים, מזון וחמצן שיספיקו לתקופה של עד 25 יום, הזמן שייקח עד שניתן יהיה לשגר מעבורת חילוץ.

משימה זו הביאה אל הטלסקופ שני מכשירי מדידה חדשים: מצלמה רחבת שדה מס' 3 וספקטרוגרף "מקורות היקום", ובסך הכול קרוב לעשר טונות של ציוד חדש. במשך חמש הליכות חלל, הותקן הציוד והוחלפו כל ששת הגירוסקופים המייצבים את הטלסקופ בחלל. בנוסף תוקן ספקטרוגרף הדמיה שהפסיק לפעול ב-2004. הציוד החדש, שערכו 220 מיליון דולר, הגדיל את טווח התצפית של הטלסקופ עד לאור שנוצר רק 500 מיליון שנה לאחר היווצרות היקום, לפני כ-13.7 מיליארד שנים. עלות המשימה כולה כ-1.1 מיליארד דולר.

המשימה האחרונה שביצעה תיקון בטלסקופ הייתה STS-109 ב-1 במרץ 2002 על ידי הקולומביה.

יום טיסה ראשון

[עריכת קוד מקור | עריכה]

במהלך סריקה של מגן החום של המעבורת שהפכה לשגרה לאחר אסון הקולומביה, התגלו מספר פגיעות קלות בגחון, באזור החיבור של הכנף הימנית לגוף המעבורת. סריקות מפורטות יותר של אזור הפגיעה מתוכננות להתבצע בהמשך, כדי לבחון את חומרת הפגיעה.

יום טיסה שלישי

[עריכת קוד מקור | עריכה]

ביום השלישי הזרוע הרובוטית של המעבורת נאחזה בטלסקופ החלל האבל כמתוכנן, בשעה 20:14 שעון קיץ ישראל. הטלסקופ הוצמד למעגן בתא המטען של המעבורת, לצורך התיקונים.

יום טיסה רביעי

[עריכת קוד מקור | עריכה]

במהלך הליכת חלל של האסטרונאוטים גרונספלד ופוסטל, הוחלפה המצלמה רחבת השדה 2, שהותקנה בטלסקופ ב-1993, במצלמה רחבת שדה 3. עלות המצלמה החדשה 132 מיליון דולר, וגודלה כגודל פסנתר כנף. היא תאפשר לטלסקופ לצלם תמונות ממרחק של עד כ-13 מיליארד שנות אור, כלומר אור שנוצר כ-500 מיליון שנה לאחר הזמן המשוער של היווצרות היקום. בנוסף, הוחלפה יחידת עיבוד נתונים שכשלה באוקטובר 2008, וגרמה לדחיית השיגור עד שתיוצר יחידה חדשה. כמו כן הותקן מנגנון עגינה, שיאפשר למשימה רובוטית עתידית לעגון על הטלסקופ ולהפיל אותו אל כדור הארץ, כאשר יצא משירות.

יום טיסה חמישי

[עריכת קוד מקור | עריכה]

הוחלפו שישה גירוסקופים ששלושה מתוכם יצאו מכלל פעולה במהלך השנים מאז שוגר הטלסקופ לחלל. ארבעת הראשונים הוחלפו ללא קושי, אך התיבה שהכילה את שני הגירוסקופים האחרונים סירבה להיכנס למקומה, ולכן במקומה הוכנסה תיבה מקורית משופצת, שהובאה למקרה זה. תיבה זו הורכבה מחלקים שפורקו מהאבל בשנת 1999. הקשיים בהחלפת הגירוסקופ גרמו להארכת הליכת החלל של מייקל מסימינו ומייקל גוד בכשעתיים, עד לגבול אספקת החמצן והסוללות של חליפות החלל שלהם - כמעט תשע שעות. במהלך הליכת החלל הוחלפו גם שלוש מתוך שש הסוללות של הטלסקופ, שלא הוחלפו מאז שוגר ב-1990.

לאחר ההחלפה המוצלחת, אמר מפקד המשימה, סקוט אלטמן, לשני האסטרונאוטים: "לידידי לאונידס יש כמה מילים לומר לכם שיהיו מתאימות כרגע: זכרו את היום הזה, אנשים, כי הוא יהא שלכם עד קץ הימים".

רגע אחד של חשש אירע כאשר מסימינו איבד את קשר הרדיו בחליפת החלל שלו. אך הקשר חודש תוך זמן קצר.

זו הייתה הליכת החלל הראשונה של גוד, והשלישית של מסימינו.

יום טיסה שישי

[עריכת קוד מקור | עריכה]

במהלך הליכת החלל ביום זה, הותקן ספקטרוגרף מקורות היקום, שעלותו 88 מיליון דולר. מתקן זה החליף מתקן אחר שנועד לתקן את הסטייה שהתגלתה במראה הראשית של הטלסקופ לאחר שיגורו. מכיוון שכל המכשירים שעל הטלסקופ כבר הותאמו לסטיה זו, לא היה יותר צורך במתקן התיקון.

לאחר מכן, תוקנה המצלמה הראשית של הטלסקופ, "המצלמה המתקדמת לסקרים", שהתקלקלה בשנת 2007. מצלמה זו לא תוכננה באופן שאפשר יהיה לתקן אותה בחלל, אך למרות זאת, הצליחו האסטרונאוטים גרנספלד ופוסטל להחליף את המעגלים האלקטרוניים התקולים בתיבה המכילה מעגלים חלופיים. אף שההחלפה בוצעה ללא קשיים, בדיקות שבוצעו מאוחר יותר על ידי מרכז הבקרה של ההאבל הראו שאחד הערוצים של המצלמה, ערוץ ההדמיה באבחנה גבוהה, סבל מבעיית מתח. המהנדסים מקווים שיוכלו להעביר אליו מתח דרך ערוץ השדה הרחב. עם זאת, השימוש בערוץ האבחנה הגבוהה נמוך יותר, כך שגם במקרה שלא יתגברו על התקלה, הפגיעה בתפקוד תהיה יחסית קטנה.

יום טיסה שביעי

[עריכת קוד מקור | עריכה]

למרות ניסיונות מהנדסי צוות הקרקע, הם לא הצליחו להפעיל את ערוץ ההדמיה באבחנה גבוהה במצלמה שתוקנה ביום הקודם. הסיכויים לתיקון ערוץ זה היו נמוכים ממילא, ולכן האכזבה לא הייתה גדולה. 95% מן התצפיות המבוצעות על ידי המצלמה מבוצעות על ידי ערוץ השדה הרחב.

בהליכת החלל שבוצעה ביום זה, תוקן ספקטרוגרף הדמיה המשמש לבדיקת ההרכב הכימי של גרמי שמיים שונים, ושל אטמוספירות של כוכבי לכת במערכות שמש אחרות. הוא הותקן בשנת 1997, ויצא מכלל פעולה בשנת 2004. מכשיר זה לא תוכנן להיות מתוקן בחלל, וכדי להגיע אליו נדרשו האסטרונאוטים לפרק 111 ברגים ושישה התקני הצמדה, ומעקה אחיזה אחד. לרוע המזל, אחד מארבעת הברגים המצמידים את המעקה אל דופן הטלסקופ לא השתחרר, ככל הנראה משום שהראש שלו נשחק, ולאחר מספר ניסיונות הוחלט לעקור את המעקה ממקומו בכוח. מייקל מסימינו ביצע את העקירה בהצלחה. תקלה אחרת התרחשה לאחר מכן, כאשר הסוללה באחד מכלי העבודה החשמליים של האסטרונאוטים התרוקנה, והיה צורך להחליפה באחרת. האסטרונאוטים החליפו מעגל אספקת כוח בספקטרוגרף, וסגרו את הפתח עם כיסוי חדש, שנסגר עם שני מתקני הצמדה ובורג אחד. לאחר שתוקן הספקטרוגרף, מרכז הבקרה של ההאבל, במרכז טיסות החלל גודרד במרילנד, ניסה להפעילו, אחר לאחר זמן קצר הוא הושבת, כנראה כתוצאה מתקלת טמפרטורה. צוות הקרקע ינסה להפעילו שוב מאוחר יותר, כאשר הוא יתחמם מעט.

התארכות הליכת החלל עקב הקשיים הרבים, גרמה לביטול משימת החלפת כיסוי בידוד על אחת הדלתות של ההאבל, שתוכננה ליום זה. הליכת חלל זו ארכה מעט יותר משמונה שעות, והיא הליכת החלל השישית הכי ארוכה בהיסטוריה.

יום טיסה שמיני

[עריכת קוד מקור | עריכה]

הליכת החלל שתוכננה ליום זה הוקדמה בשעה, כדי לאפשר את התקנת הבידוד שהיה אמור להיות מותקן ביום הקודם. הבידוד ומכסה הפלדה שמעליו מגן על הטלסקופ מפני שינויי הטמפרטורה הקיצוניים והקרינה בחלל. בנוסף, הוחלפו סוללות וחיישן הנחיה, המשמש לכיוון הטלסקופ למטרתו. כמו כן הוחלף כיסוי אנטנה שאחד האסטרונאוטים פגע בו בטעות.

יום טיסה תשיעי

[עריכת קוד מקור | עריכה]

ביום זה שוחרר טלסקופ החלל מן המעגן בתא המטען של המעבורת, בו שהה לצורך התיקונים, והוכנס בחזרה למסלול סביב כדור הארץ. בזמן השחרור המעבורת הייתה מחוץ לטווח קליטת הווידאו של מרכז הבקרה של נאס"א ביוסטון, ולכן בקרי הקרקע הסתפקו במדידות טלמטריה. צילומי וידאו של השחרור שצולמו על ידי האסטרונאוטים שודרו אל הקרקע מאוחר יותר.

בהמשך היום, ביצעו האסטרונאוטים סריקה נוספת של מגן החום של המעבורת, למקרה שמטאוריטים או פסולת חלל פגעו בו בזמן הטיסה.

יום טיסה עשירי ואחד עשר

[עריכת קוד מקור | עריכה]

ביום הטיסה העשירי ענו האסטרונאוטים לשאלות כתבים במסיבת עיתונאים שארגנה נאס"א. לאחר מכן, שוחחו ברדיו עם צוות תחנת החלל הבינלאומית. הם גם שוחחו עם נשיא ארצות הברית, ברק אובמה, שמצא עניין מיוחד באסטרונאוטים אלטמן וגרונספלד, תושבי אילינוי, בהיותו סנטור מטעם מדינה זו בתפקידו הקודם. ככלל, יום זה נוצל למנוחה לפני ההכנות לנחיתה.

היום האחד עשר נוצל בעיקר להכנת המעבורת לקראת נחיתה ביום הבא - אחסון ציוד ואיסוף אשפה. האסטרונאוטים גם ענו לשאלות כתבי רשתות הטלוויזיה הגדולות - CNN,‏ ABC,‏ NBC וכן רשת פוקס ניוז. בנוסף, הם גם השתתפו בדיון של ועדה של הסנאט האמריקאי, וענו לשאלות יושבת ראש הוועדה, נציגת מרילנד, שבה נמצא מרכז טיסות החלל גודרד המפעיל את הטלסקופ.

יום טיסה ארבע עשרה

[עריכת קוד מקור | עריכה]

לאחר שני ימי עיכוב עקב מזג אוויר סגרירי במרכז החלל קנדי בפלורידה, הוחלט להנחית את המעבורת במרכז מחקרי הטיסה דריידן של נאס"א, הנמצא בבסיס חיל האוויר אדוארדס בקליפורניה.

קישורים חיצוניים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא STS-125 בוויקישיתוף

הערות שוליים

[עריכת קוד מקור | עריכה]